בנם-יחידם של שולמית ומנחם, נולד ביום ז' בכסלו תרפ"ו (24.11.1925) בראש פינה. סיים את בית-הספר העממי והתמחה מנעוריו בחקלאות ובמכונאות. כשהגיע זמנו לצאת לעבוד היה לפועל חקלאי, עוזר בטרקטור ובקומביין ועוזר לנהג המשאית. בהיותו בן 16 התגייס לנוטרות והצטיין בזריזות ובאומץ-לב. היה משוייך לחיל משאבי אנוש והחיל והכללי וב"הגנה" שירת בחוליית הסיירים, ובעיקר הצטיין בהעברת עולים "בלתי-חוקיים" מגבולות סוריה ולבנון לפנים הארץ וידע להערים על משטרת המנדט שארבה למעפילים על כל פרשת-דרכים חשודה, ובעזרתו עברו שיירות-עולים גדולות את האזור המסוכן והגיעו בחשכת-הלילה למקום-מבטחים. באחרונה שימש כנהגו של אחד ממפקדי ה"הגנה" בדרום. אך כשהחמיר המצב - לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות - נענה לבקשת אמו וחזר לגליל העליון, כדי שיימצא לפחות בקרבתה. היה עלם חסון, בהיר-עיניים ובהיר- שיער. שר יפה, וקולו הגברי היה מהדהד בין סלעי הגליל. הכיר כל שביל בחבל מולדתו וידע את טיב האויב.

ביום 18.12.1947 נחלץ לעזרת כפר סאלד המותקף. ביום כ"ז בטבת תש"ח (9.1.1948) יצא עם עוד כמה צעירים מבני המושבה בטנדר פתוח בדרך מראש פינה לכפר סאלד ובעוברם ליד הכפר הערבי חסס נעצר הטנדר ליד מחסום ובו ברגע ניתך עליהם מטר כדורים מהמארב והוא נפל מיד ומת בזרועות חבריו שנפצעו אף הם. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בראש פינה.